יאוש.
איך כל זה יגמר?
קשה למצוא קצת אור בתוך כל החושך הזה.
הטלוויזיה והפייסבוק מלאים תמונות וסיפורים ושיתופים על אנשים שנהרגו שנרצחו שנטבחו שנעלמו שנחטפו.
ושום דבר לא זז כאן.
כמו בשיר הזה שכתבתי לפני המלחמה ולא ידעתי למה כתבתי כך.
עכשיו זה פתאום מתאים ונכון.
יש כזה עניין של שירים שהם לפעמים נבואיים.
ניר חברי ושותפי הלחין אותו יפה, רוקיסטי.
אולי אקליט את השיר הזה בקרוב.
אני צריכה להעסיק את עצמי בדברים אופטימיים ויצירה היא מעשה אופטימי.
שום דבר לא בא | דפנה דרוקר
שום דבר לא בא
ושום דבר לא זז כאן
שום דבר יפה ושום דבר כדאי
ואני יושבת כאן ומחכה לו
לחלום הזה אותו חלמתי כל חיי.
(פזמון)
נמאס לי לחכות למה
שרק יהיה בערך או על יד
לא בדיוק מתאים
אך החלום יחזור אלי, ימצא דרכו לכאן
יפרח כמו חצבים בסתיו.
שום דבר לא בא
ושום דבר לא זז כאן
שום דבר חדש
ושום דבר ישן
ואני חולמת עד לאן שבא לי
סוף הדרך מטביע סירות בזמן.
(18.9.2023)
היה קשה להירדם אמש לאחר הנפילה בעיר הולדתי. זה טלטל אותי. התעוררתי הפוכה ומדוכאת. ובטח שלא עזר לשמוע שאחת הנשים שאני מלווה במצב נפשי קשה, להרגיש חסרת אונים על שאני לא שם בכדי להיות לצידה ולעזור לה בכל דרך. ניסיתי לדבר והיא לא הייתה מסוגלת. מרוב בכי. שלחתי לה הודעה תומכת ואוהבת.
הכאב המתמשך שאין לו סוף.
אחותי הציעה אמבטיה. יש אחת כאן בבית הזמני שלי. אז השקעתי את יגוני באמבטיית הקצף. זה עזר קצת. הרגיע קצת.
והכנתי ארוחת צהריים וערב.
גם במלחמה צריך לאכול.
לפעמים נדמה שזה כל מה שאפשר לעשות.
26.10.2023
Comments